PARASHA VAYAKHEL

 

ממה היה עשוי המזבח: אדמה, אבנים, או עצי שיטים?

איך מיישבים בין הציוויים השונים?

שמות כ':כ'-כ"ב

(יט) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי  אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.  (כ) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. (כא) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. (כב) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.

שמות כ"ד: ד'-ח'

(ד) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. (ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים...(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. (ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

שמות כ"ז:א'-ח'

(א) וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ. (ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.... (ח) נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ

דברים כ"ז:ד'-ו'

(ד) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. (ה) וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. (ו) אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ.

למה נצטוו בתחילה (שמות כ') על מזבח אדמה או מזבח אבנים ואחר כך בהקשר המשכן (שמות כ"ז) על מזבח נחושת?

מה פירוש "ואם מזבח אבנים תעשה לי": האם בניית מזבח זו היא רשות?

מה היחס בין בניית המזבח בשמות כ"ד לדיני המזבח שניתנו בשמות כ' ובשמות כ"ז?

מה היחס בין בניית המזבח בעברם את הירדן (צווי על מזבח זה בדברים כ"ז) לדיני מזבח שניתנו בשמות כ' ובשמות כ"ז?

איך השתמשו במזבח עשוי עץ להקרבה ולאש תמיד?

בהתחשב בכך שלבשו הכהנים מכנסים מתחת לכתונתם, למה בכ:כ"ב נצטוו לא להמנע מגלוי ערוה בעלותם למזבח?

 

גישה 1. מזבח אדמה=מזבח נחושת (2 פנים של מזבח  1 )

מכילתא דר' ישמעאל יתרו בחודש י"א

ר' ישמעאל אומר, מזבח מחובר באדמה תעשה לי, שלא תבנהו על גבי כיפים ולא על גבי עמודים. רבי נתן אומר, מזבח חלול באדמה תעשה לי, שנא' נבוב לוחות תעשה אותו (שמ' כ"ז:ח'). איסי בן עקיבא אומר, מזבח נחשת מלא אדמה תעשה לי...ואם מזבח אבנים תעשה לי. רבי ישמעאל אומר, כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלשה... כיוצא בו ואם מזבח אבנים תעשה לי, חובה...

בבלי זבחים ס"א:

אמר רב הונא אמר רב: מזבח של שילה של אבנים היה, דתניא: ר"א בן יעקב אומר, מה תלמוד לומר: (שמות כ') אבנים (דברים כ"ז) אבנים (דברים כ"ז) אבנים שלש פעמים? אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון, ובית עולמים...

רש"י שמות כ':כ"ב, כ"ז:ה'

ולא תעלה במעלות – כשאתה בונה כבש למזבח, לא תעשהו מעלות מעלות אישיקלונ"ש [מדרגות] בלעז. אלא חלק יהא ומשופע. אשר לא תגלה ערותך – שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב (שמות כח מב) ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון...

(כ"ז:ה') כבש שהיו עולין בו, אע"פ שלא פירשו בעניין זה, כבר שמענו בפרשת 'מזבח אדמה תעשה לי' (שמ' כ,כ): "לא תעלה במעלות" לא תעשה לי מעלות בכבש שלו, אלא כבש חלק;

גישה 2. שני מזבחות שונים

אבן עזרא שמות כ':כ'-כ"א, כ"א:א', כ"ז:ח'

 והנה פי' מזבח אדמה כמשמעו עשוי מאדמה. וזהו שכתב שם. ויבן מזבח תחת ההר (שמות כ"ד:ד'). וכתוב בכאן. וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך, ושם כתוב ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים (שם ה'). ואין ספק, כי זאת פרשת מזבח אדמה, גם לא תעשון אתי (שמות כ':כ'), בעבור דם הברית שזרק על המזבח, ועל העם שקבלו על נפשם, שהשם לבדו יהיה להם לאלהיםו...

ואם מזבח אבנים – וצוה השם, שיבנו מזבח אבנים בעבר הירדן טרם שינחלו הארץ, ויכתבו על האבנים כל התורה כי מצות רבות הם תלויות בארץ, כמו שהיה צורך עם בניהם בהכנסם לארץ מפני המצוות התלויות בארץ. ושם זבחו שלמים ויאכלו כאשר עשו אבותיהם. ויהיה טעם, ואם מזבח אבנים, כאומר עשה עתה מזבח אדמה, ואם תזכה שתכנס לארץ אז תבנה מזבח אבנים.

ואלה המשפטים – אחר שאמרו ישראל למשה: דבר אתה עמנו (שמות כ, טז), אמר השם למשה בגשתו אל הערפל: כה תאמר אל בני ישראל (שם, יט). והחל להזהיר על אלהי הזהב, ושיכרות ברית עמהם ברדתו, שהשם לבדו יהיה להם לאלהים. והורהו המשפטים והמצות, שיאמר להם אם יקבלום אז יכרות להם ברית. ואמר לו בסוף אלה התנאים פרשת הנה אנכי שולח מלאך לפניך (שמות כג, כ). ועיקר הפרשה להשמיד עבודת גלולים מארצם בהכנסם שם...והנה תחלת הפרשה, שלא יעשו את השם אלהים אחרים. וסוף הפרשה להכרית זכר האלילים והפסילים ...

יסוד מורא ב':ח': ויש שהיו מצות על משה לבדו כמו מזבח אדמה שכרת ברית עם ישראל ולפסול הלוחות ולהקים המשכן ושבעת ימי המלואים ולמשוח המשכן ואחיו ובניו ולתת האורים והתומים על החושן ולשים לוחות הברית בארון ודבר נחש נחשת וככה מצות אחרות כמו רקועי פחים ושיתנו הכהנים התורה מצד הארון מחוץ וצנצנת המן ומטה אהרן.

רד"צ הופמן שמות כ':כ'

...כבר ביאר רש"ר הירש יפה את משמע המזבח. המזבח מייצג את תפקידם של ישראל להעלות את כל הארצי אל השמים, אליו ית'. אל לנו לייצג את האלוקים על ידי תמונות כדי להורידו אלי אדמה. אדרבה, עלינו לשאוף להעלות את הארץ אלי שמים. והנה מזבח אדמה הוא מעין תל-אדמה ארעי, בעוד שמזבח אבנים הוא בניין חזק וקבוע. האחד מתאים לתקופת מסעי המדבר, לעת מצבם חסר-המנוחה של בני ישראל, והאחר – לזמן שבו ינחיל ה' מנוחה לישראל מכל אויביו סביב. במלים אחרות, מזבח האדמה מתאים לתקופה שחז"ל קוראים לה שעת היתר הבמות, ואילו מזבח אבנים – לשעת איסור הבמות. בכל תקופה צריכה שאיפת העם להיות העלאת הארצי אל השמים, בעיתות מנוחה ושלום בטוח – על ידי בנין חזק, אבל גם בעתות מסעות והעדר מנוחה אין לחדול משאיפה זו. כאשר אין מסוגלים להקים בנין של קבע, כי אז יש להקים לפחות תל אדמה שעליו תתנהל לפי שעה – באורח ארעי – עבודת ה'... ובהם מדבר הכתוב באומרו 'מזבח אדמה תעשה לי... בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'. אמנם הקמת המזבחות מוגבלת כאן לאותם מקומות שה' יקדיש לתכלית זו על ידי התגלות כלשהי, ואכן מלמדות אותנו תולדות ישראל שהיו מקומות כאלה. בבוכים מופיע מלאך אלהים לעיני העם והם הקימו שם מזבח וזבחו לה' (שופטים ב':א'-ה'); מלאך מופיע לו לגדעון בעפרה והוא בונה שם מזבח (שם ו':כ"ד) ובדומה לזה המזבח שמנוח בונה על פי ציוויו של מלאך (שם י"ג:י"ט).

...הווה אומר שעד אשר שקטה הארץ בימי שלמה הוקמו במות בכל חלקי הארץ, במקומות בהם נתגלתה השכינה. מסתבר, שרובן של הבמות האלה שהוקמו מהר, עקב צורך השעה, היו עשויות אדמה בלבד, ורק אלה שהוקמו לקבע נבנו מאבנים, ומובן מאליו שדבר זה מותר גם לגבי המזבח שבו מדובר כאן. ועם זאת מתכוונת התורה במלים 'מזבח אדמה' שבכאן ראשית כל לאותו מזבח שנועד לכל עם ישראל, ואשר צריך לבנותו במקום אחד, לכשיבואו אל המנוחה ואל הנחלה. תקופת מנוחה כזאת יכולה היתה להתחיל כבר מיד עם כיבוש הארץ – אילו הלכו ישראל בררך ה', ועל כן היה צריך לבנות מזבח אבנים תיכף אחר מעבר הירדן (דברים כ"ז:ה'; יהושע ח':ל"א) מזבח, אשר יעיד על כך, שעתה הגיעה עת אחידות עבודת ה' הבאה לידי ביטוי במזבח אבנים אחד קבוע, אך חטאי העם לא הניחוהו להגיע אל המנוחה. עוד מזבחות אדמה רבים היה צריך להקים עד הזמן שבו מקדש אחד יאחד את כל ישראל.

המזבח שבמשכן היה עשוי נחושת, אך מולא אדמה, שהרי זה היה עדיין בימי מסעי המדבר. גם המזבח שבבית המקדש היה עשוי נחושת, אך הוא מולא אבנים – סימן למנוחה המובטחת. ...

 

גישה 3. שנוי בתוכנית

הואיל משה שמות כ':כ'

מזבח אדמה – כתוב אחד אומר מזבח אדמה תעשה לי, בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו', וכתוב אחד אומר ועשו לי מקדש, ארון וכרובים, שלחן, מנורה, כיור, מזבחות ובגדי כהונה, זהב וכסף ונחשת? אין תימה בדבר, כאן קודם מעשה העגל, כאן לאחר מעשה העגל (מהר"ר משה ערענרייך הלוי, ועיין עוד בפרשת תשא); מ"מ הודיע האל ית"ש שזה היה חפצו שלא לבחור בבית ובאיש ובעבודה פרטית כי מלא כל הארץ כבודו וכל בני האדם עבדיו, וזבחים ועולות הם יקרי הערך לפניו כשבאים בתורת נדבה (על ענין מצות הקרבנות עיין במשתדל פרשת ויקרא), ומשקלקלו לא היו עוד ראוים לעבודה חפשית כזו וצריכים לגדרים לבלתי יסורו מהדרך הישרה, לכל הפחות בעבודתם את ה', ולא יעבדוהו עבודת זמה וחרפה כעבודת יתר האומות את אלהיהם.

אזכיר את שמי – אל"ף במקום ת"ו, וכמהו ותחס עליך (ש"א כ"ד י"ד), רבים עוד הביאם שד"ל בביאור יחזקאל (ה' ו') על פסוק וחרב אריק אחריהם. וכן תרגם הירושלמי בכל אתר דתדכרו ית שמי, ואולי תיקון סופרים הוא אחר איסור הבמות